מאגר "אל תתקשר אלי"

בתאריך 12.12.2022 הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה על פתיחת ההרשמה למאגר אל תתקשר אליי. החל מיום 1.1.23 החוק יכנס לתוקף ואסור יהיה להתקשר בשיחות שיווק לצרכנים שהכניסו את מספר הטלפון שלהם,דרך טלפון 1-800-071-171 או דרך אתר האינטרנט שלה: https://dnc.fta.gov.il.

המאגר נועד לאזרחים שמבקשים להימנע משיחות מכירה, והמדינה תשית קנס של כ-46 אלף ש”ח על עסקים שיתקשרו אליהם. אחת הבעיות העיקריות עם חוק התקשורת המוכר כ’חוק הספאם לשיחות טלפון, מיילים ו – SMS היא שגם לאחר שאדם קיבל כל סוג של הודעת ספאם הוא יכול לבקש שיסירו אותו מרשימת התפוצה אך בפועל הפרטים שלו נמצאים בעשרות אם לא מאות מאגרים נוספים.

מצד אחד מדובר בכלי חיוני ונדרש למניעת הטרדה ועוקץ צרכני במיוחד אוכלוסיות חלשות כמו קשישים ועולים חדשים. מצד שני ישנם אלפי עסקים בהם מוקדי מכירות וטלמרקטינג שפעילותם העסקית לגיטימית ומבוססת על שיחות מכירה ללקוחות ופונציאלים והם הראשונים שעשויים להיפגע מכך.

ב 25/12/22 הודיעה הרשות  על דחיית אכיפה של הוראות תיקון 61 לחוק ב- 21 ימים מכניסת התקנות לתוקף.
החל מיום 22/1/23 ייאכף האיסור לבצע פנייה שיווקית אל צרכנים אשר מספרם רשום במאגר.

עקרונות מאגר אל תתקשר אלי

 
  • המאגר מיועד לצרכנים המעוניינים לרשום מספרי טלפון נייד ונייח ישראלים
  • המאגר הינו שירות ללא עלות.
  • הנתונים במאגר מאובטחים והמאגר אינו דורש או אוסף כל מידע נוסף מהצרכן מלבד מספר הטלפון שנרשם למאגר.
  • יש להירשם למאגר פעם אחת בלבד, לאחר ההרשמה מספר הטלפון יישאר במאגר ללא הגבלת זמן.
  • ניתן להסיר את מספר הטלפון מהמאגר בכל שלב.
  • כל אדם יכול רשום כל מספר טלפון למשל בן משפחה שירשום את הוריו (אך נדרש שהטלפון אותו רושמים למאגר יהיה נגיש למבצע הרישום).

עד כאן נשמע כמו דבר טוב שמאפשר לצרכנים להימנע משיחות מציקות ולא רצויות, נכון?
אז זהו, שלא!
מאגר כזה נדרש, מצד אחד לספק לכל עסק המעוניין לבצע שיחות ללקוחות גישה נוחה ופשוטה למאגר לצורך בדיקה לפני ביצוע השיחה ומצד שני מאגר זה חשוף לכל אחד המעונין במשיכת המספרים ולקבל מידע על מספרים “אמתיים” ופעילים.

כמו כן, שיחות לבקשת תרומה אינן מוגדרות כשיחות שיווקיות. כן כן, כל השיחות לבקשות תרומות הן לגיטימיות ומותרות.
מה לגבי שיחות להצעות ביטוחים? כן, גם שיחות אלו לגיטימיות כמו שיחות ממוסדות פיננסים, בנקים וכל הקמפיינים לבחירות שמתרחשות בתדירות גבוהה יותר מאשר אנו רוכשים ביטוח רכב.

כאשר נכון להיום הממשק לרישום מספר במאגר פשוט ועובד אין הדבר כך לגבי עסקים הנדרשים להתחבר ולבדוק האם המספר רשום או לא במאגר.
הקישור של עסקים למשיכת נתונים הינו באמצעות API וכלל אינו מוכן ועובד. נכון למועד כתיבת שורות אלו – הממשק באמצעותו ניתן להנפיק את אסימון להתחברות ל-API טרם עלה לאוויר, על אף שפורסם כי הוא נגיש ופעיל.

על אף חוסר בהירות בנושא ומוכנות הרשות, ברור שכל עסק שרוצה גישה למאגר נדרש להירשם בפורטל ההזדהות הלאומי, כמורשה מטעם החברה, לצורך קבלת הגישה.
במקביל אנו כבר סיימנו אינטגרציה מלאה למערכת וממתינים כמו כולם לאפשרות הנפקת אסימון כפי שפורסם.

מבולבלים? גם אנחנו כמוכם. מצד אחד אנו כבר מוכנים ממזמן ומבינים את כל התהליך הנדרש, בדיוק כפי שאנו מיישמים את הנדרש ללקוחותנו בחו’ל, אך מצד שני מדובר בישראל.
המדינה הכי טכנולוגית בעולם שכל פעולה פשוטה הופכת למסובכת ככל האפשר.

בעל עסק? מה נדרש וכיצד תתמודד עם החוק החדש?

 

אין לך מה לדאוג. אנו מאפשרים לכל לקוחותינו העוסקים בתחום השיווק, שירות חסימה אוטומטית לחיוג למספרים אשר נרשמו במאגר על מנת לחסוך לכם את התהליך המסורבל להתחברות למאגר ולמיון ידני של הרשומות הקיימות.

בכל שאלה וייעוץ תרגישו חופשים לפנות אלינו ליעוץ ללא עלות.
מוזמנים לחייג 03-6760602 או להשאיר פרטים בכתובת ino@globalex.co.il.

אז מה אתם כבעלי עסקים צריכים עוד לדעת? המשיכו לקרוא

המאגר מופעל על ידי הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן במשרד הכלכלה באמצעות פורטל מקוון ייעודי שבו יוכל כל אזרח לרשום את מספר הטלפון שלו ולהיכנס למאגר. במקרה שחברה פונה למי שבחר להירשם למאגר “אל תתקשר אליי”, הצרכן יכול להגיש תלונה לרשות להגנת הצרכן.

החוק מאפשר לממונה על הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן להטיל עיצום כספי בגובה של 45 אלף שקל לתאגיד ו-25 אלף שקל לעוסק פרטי על עוסק שפנה לצרכן, על אף שמספרו הופיע במאגר “אל תתקשר אליי”, וכן להטיל עיצום כספי, בגובה של פי שלושה מהעיצום הכספי המקורי, במקרה שבו עוסק הפר צו הפסקה מנהלי.

האיסור על עוסקים לפנות לצרכנים יחל ב-1.1.23 והאיסור יכנס לתוקף תוך 15 ימים מההרשמה למאגר.
התיקון לחוק, שנחקק בשנת 2020, ורק כעת נפתח המאגר שלו לרישום, מצטרף לחוק הבזק (ספאם) שבאמצעותו ניתן היה (ועדיין) להגיש תביעות ספאם נגד מי שמפרסם ושולח דברי פרסום למייל ולטלפון ואיפשר להגיש תביעה בסך של 1,000 ש”ח לכל פרסום שכזה.

הקמת המאגר היא חלק ממגמה עולמית במדינות רבות בעולם, ובהן: ארה”ב, קנדה, אנגליה, סינגפור והודו. כך למשל, כבר בשנת 2003 חוקק בארה”ב החוק “Do not call” אשר ביקש לצמצם את מספר שיחות הטלמרקטינג שמקבלים התושבים, וכל זאת באמצעות רישום למאגר ממשלתי שיבטיח את הסרת מספרי הטלפון של הנרשמים למאגר, ממאגרי המידע של המפרסמים. צעד זה הוכח כאפקטיבי ולפי סקר שנערך בארה”ב בשנת 2009 מספר שיחות הטלמרקטינג הממוצע שהתקבלו בחודש פחת מ-30 ל-6 בלבד.

מצד שני מאגר שהוקם בקנדה הוביל לתוצאה ההפוכה עבור הצרכנים הרבים שנרשמו אליו, אשר קיבלו הרבה יותר שיחות טלפון פרסומיות מאשר קודם לרישומם במאגר. החשש באותו מקרה היה כי תוכן המאגר זלג לידיים הלא נכונות, וכמובן שהחשש קיים גם בישראל.

מהי פניה שיווקית או שיחת שיווק?

 

כל פנייה של עסק לצרכן ישראלי באמצעות שיחה למספר הטלפון של הצרכן, במטרה להתקשר בעסקה, כולל הצעה לקבל מוצר או שירות ללא תמורה, בהנחה או תוך מתן הטבה.

חריגים:

1. פנייה של עוסק לצרכן לאחר שהצרכן פנה אליו וביקש ממנו כי יחזור אליו באמצעות שיחה.
2. פנייה שיווקית לצרכן הקשורה בעסקה מתמשכת, בתקופת העסקה, לגבי אותה עסקה (לא חל על פנייה שיווקית לגבי עסקה אחרת או הארכתה של עסקה קיימת).
3. פנייה לצרכן שנתן הסכמה מפורשת ונפרדת בכתב לפנייה שיווקית אליו. הסכמה זו תהיה תקפה לשנה אלא אם הצרכן חזר בו מהסכמתו קודם לכן.
4. כמו כן, צרכן שפנה מיוזמתו לעוסק ונתן לו הסכמה מפורשת לפנייה שיווקית אליו מאותו עוסק תהיה בתוקף לשנה, אלא אם הצרכן חזר בו.

*חובת המאגר לא תחול על עוסקים בתחום התרומות, הביטוח, מוסד פיננסי, ובנקים.